פינת האוכל היא אחד החללים הכי חיים בבית. ארוחות יומיומיות, אירוח, שיעורי בית, עבודות יצירה של הילדים. בגלל זה, הבחירה אם לשים שטיח לפינת אוכל ואם כן - איזה בדיוק - צריכה להיות מאוד מחושבת. לא רק אסתטית, גם פרקטית.
במקום לשאול "כן או לא שטיח", כדאי לשאול:
איך שטיח לפינת אוכל יכול לשדרג את החלל, ואיך בוחרים כזה שמחזיק מעמד במציאות.
למה בכלל לשקול שטיח לפינת אוכל?
שטיח לפינת אוכל נותן כמה יתרונות ברורים:
מסגרת ותיחום
במיוחד בפינות אוכל שנמצאות בתוך סלון פתוח, השטיח "מסמן" את האזור. הוא מחבר בין השולחן לכיסאות ונותן תחושת אזור מוגדר ולא סתם שולחן באמצע החלל.
חמימות ושקט
רצפה חשופה, במיוחד כשיש כיסאות שנפתחים ונסגרים כל הזמן, עלולה להיות רועשת וקרה. שטיח מוסיף שיכוך לרעש ותחושה נעימה יותר מתחת לרגליים.
איזון עיצובי
אם יש לכם שולחן עץ דומיננטי, רצפה חזקה או כיסאות בצבע מודגש, שטיח בפינת האוכל יכול לרכך, לאזן או להכניס שכבה נוספת של טקסטורה.
מצד שני, זה חלל שמטבעו נוטה לכתמים, פירורים ותנועה. לכן, הבחירה של שטיח לפינת אוכל חייבת להיות עם הפנים לחיים האמיתיים.
גודל נכון: השטיח צריך "לזוז" יחד עם הכיסאות
אחת הטעויות הנפוצות היא לבחור שטיח בגודל השולחן, או קצת מעבר, ולקוות לטוב. בפועל, זה כמעט תמיד מרגיש קטן מדי.
פינת האוכל היא אחד החללים הכי חיים בבית. ארוחות יומיומיות, אירוח, שיעורי בית, עבודות יצירה של הילדים. בגלל זה, הבחירה אם לשים שטיח לפינת אוכל ואם כן - איזה בדיוק - צריכה להיות מאוד מחושבת. לא רק אסתטית, גם פרקטית.
במקום לשאול "כן או לא שטיח", כדאי לשאול:
איך שטיח לפינת אוכל יכול לשדרג את החלל, ואיך בוחרים כזה שמחזיק מעמד במציאות.
למה בכלל לשקול שטיח לפינת אוכל?
שטיח לפינת אוכל נותן כמה יתרונות ברורים:
מסגרת ותיחום
במיוחד בפינות אוכל שנמצאות בתוך סלון פתוח, השטיח "מסמן" את האזור. הוא מחבר בין השולחן לכיסאות ונותן תחושת אזור מוגדר ולא סתם שולחן באמצע החלל.
חמימות ושקט
רצפה חשופה, במיוחד כשיש כיסאות שנפתחים ונסגרים כל הזמן, עלולה להיות רועשת וקרה. שטיח מוסיף שיכוך לרעש ותחושה נעימה יותר מתחת לרגליים.
איזון עיצובי
אם יש לכם שולחן עץ דומיננטי, רצפה חזקה או כיסאות בצבע מודגש, שטיח בפינת האוכל יכול לרכך, לאזן או להכניס שכבה נוספת של טקסטורה.
מצד שני, זה חלל שמטבעו נוטה לכתמים, פירורים ותנועה. לכן, הבחירה של שטיח לפינת אוכל חייבת להיות עם הפנים לחיים האמיתיים.
גודל נכון: השטיח צריך "לזוז" יחד עם הכיסאות
אחת הטעויות הנפוצות היא לבחור שטיח בגודל השולחן, או קצת מעבר, ולקוות לטוב. בפועל, זה כמעט תמיד מרגיש קטן מדי.
כלל אצבע:
כדאי שהשטיח יבלוט כ־60–70 ס"מ מעבר לשולחן מכל צד שבו יש כיסאות.
המבחן הפשוט: כשמושכים את הכיסא לאחור ומתיישבים, הרגליים של הכיסא עדיין צריכות להיות על השטיח, לא "ליפול" לרצפה.
דוגמאות:
שולחן מלבני ל־4–6 סועדים לרוב ירגיש נכון עם שטיח בערך 160x230 או 200x290, תלוי בגודל השולחן.
שולחן גדול יותר ל־8 סועדים בדרך כלל ידרוש שטיח רחב וארוך יותר (למשל סביב 200x300 ומעלה).
שטיח לפינת אוכל שנבחר נכון בגודל מרגיש "תפור" לשולחן. קטן מדי - והוא נראה מקרי. גדול מדי - והוא מתחיל להתנגש עם שאר הריהוט מסביב.
צבעים ודוגמאות: לא כל כתם חייב להיראות
בפינת אוכל, לצבע ולדוגמה יש משמעות פרקטית לא פחות מאסתטית.
כמה נקודות למחשבה:
גוונים בינוניים עובדים נהדר לא לבן קיצוני, לא כמעט שחור. גווני אבן, בז', אפור בינוני, גווני חמרה רכים וכדומה - מסתירים טוב יותר סימני שימוש יומיומיים.
דוגמה עדינה עוזרת "לטשטש" שטיח לפינת אוכל עם טקסטורה או דוגמה עדינה פחות מראה כל פירור או כל סימן קטן. גם מרקם קליל או שילוב שני גוונים עוזר.
התאמה לרצפה ולשולחן אם הרצפה בהירה והשולחן כהה, אפשר לבחור שטיח שמגשר ביניהם. אם הכל בהיר, אולי דווקא שטיח קצת יותר חמים יוסיף עומק.
הרעיון הוא ליצור מראה שממשיך להיראות טוב גם כשלא הספקתם לשאוב באותו יום.
צורה: מלבני, עגול או מרובע?
הכלל הכי פשוט:
השטיח "מדבר" עם צורת השולחן.
שולחן מלבני - ברוב המקרים ייראה טוב יותר עם שטיח מלבני.
שולחן עגול - שטיח עגול יכול לייצר מראה מאוד נעים, במיוחד בפינות אוכל קטנות.
שולחן מרובע - שטיח מרובע או מלבני במידות נכונות.
לפעמים, דווקא "לשבור" קצת את הצורה יכול לעבוד, אבל אם מתלבטים, כדאי להתחיל מהפתרון הקלאסי: שטיח לפינת אוכל באותה שפה צורנית של השולחן.
לסיכום: שטיח לפינת אוכל זה יותר ממה שחשבתם
שטיח לפינת אוכל לא צריך להיות החלטה מלחיצה. אם חושבים עליו נכון, הוא יכול:
להגדיר את החלל בצורה נעימה
להוסיף חום ושקט
להתחבר לשולחן, לכיסאות ולרצפה
להישאר יפה ומתוחזק גם כאשר יש עליו תנועה יום יומית
הדרך לבחור נכון עוברת דרך ארבעה דברים פשוטים: גודל, חומר, צבע ותחזוקה. משם, כבר אפשר להתרכז במה שחשוב באמת - מי יושב סביב השולחן, ולא כמה פירורים נפלו על השטיח.